האם ישראל ערוכה למכוניות חשמליות?

האם ישראל ערוכה למכוניות חשמליות?

המהפכה החשמלית כבר מתפשטת ברחבי העולם ומדינות רבות נערכות לקראת השינוי. האם מדינת ישראל ערוכה לכך?

בזמן שבאירופה נרשמה עליה בנתוני המכירות של רכבים חשמליים ובארה"ב פועלים להקמת תשתיות מתאימות, יש מקום לבדוק מה קורה בישראל בתחום זה והאם אנו צפויים לראות כאן מכוניות חשמליות רבות בשנים הבאות.

העתיד כבר פה

 לרעיון המכונית החשמלית יש יתרונות רבים עבור ישראל:

● פתרון לבעיות הפקקים ועומסי התנועה בצירי התנועה המרכזיים בארץ.

● הפחתה משמעותית בזיהום האוויר בישראל.

● יורידו את התלות בתעשיית הנפט והדלק.

● תועלת כלכלית הנובעת מירידה במספר המחלות הנגרמות מזיהום אוויר.

עם זאת, למביטים מהצד נראה כי המהפכה החשמלית עדיין לא הגיעה לישראל ויש בזה לא מעט מן הצדק. כדי לאפשר את השינוי, יש צורך להתאים את מערכת החשמל לצריכה הצפויה, להקים תשתיות בצירי התנועה והקמה של עמדות טעינה ציבוריות רבות ברחבי הארץ. כמו כן, יש לתת את הדעת על הקמת עמדות טעינה ביתיות גם עבור מי שאינו מתגורר בבית פרטי ובעל חניה משלו. בבנייני דירות, למשל, יש קושי בהכנת עמדת טעינה עבור כל דייר, בשל נסיבות החניה בארץ, שלרוב פזורות לאורך הרחוב ולא בהכרח בתוך חניון פרטי צמוד לבניין. האם המרחב הציבורי שלנו מותאם להקמת עמדות טעינה במרחק של מטרים ספורים אחד מהשני, לאורך מפרצי החנייה? האם ניתן להקים תשתית מתאימה לכך ומה תהיה העלות למדינה?

עם זאת, ניתן לחוש בשינויים הדרגתיים המתרחשים כבר עכשיו בישראל. בשנים האחרונות אפשר לקרוא על אנשים אשר רכשו מכונית חשמלית והם נוסעים בה בכבישי הארץ. בנוסף, מדברים על תכנית להקמת תחבורה ציבורית מונעת חשמל, אשר תתבסס על התאמת מסלולי הנסיעה הציבורית, כך שתתאפשר טעינה תוך כדי נסיעה. נושא הרכבים החשמליים מופיע בדיונים על מיסוי רכבים, ייבוא ומהלכים נוספים שמטרתם היא להוריד את עלות מכוניות אלו, כך שרכישתם תהיה משתלמת עבור חתכים רבים יותר באוכלוסייה.

לאט ובשקט, ישראל מתקדמת לעבר עתיד המכוניות החשמליות, אך ייקח זמן עד שהרגולציה המקומית והתשתיות יהיו מותאמות למעבר מסיבי לכיוון המהפכה החשמלית.